בשנת 2007 נודע לנו שאחותי תמר חלתה בסרטן. מאותו רגע המשפחה נכנסה לאי סדר, בלבול, חוסר ודאות ופשוט מצב של חוסר אונים.
החיים מתהפכים . אחיי ואני התגייסנו במטרה אחת: להציל את תמר!
לסייע, לתמוך, להקשיב, לבכות וכל מה שצריך.
במהלך התקופה נתקלנו במכשולים אדירים – בירוקרטיה מסובכת, חוסר תיאום, התמודדות עם עניינים טכניים כמו נסיעות ואוכל, גרסאות סותרות של מומחים, ועוד התמודדויות רבות ומתישות.
הבנתי שלמי שאין את הקשרים המתאימים והיכולת הכלכלית המתאימה מוצא את עצמו בירידה תלולה, “נופל בין הכיסאות” ומתמודד עם סוגיות שבחיים ה”רגילים” בכלל אין צורך להתמודד איתן.
את תמר, אחותי היקרה, לצערי לא הצלחנו להציל. המחלה גברה.
לאחר מותה החלטתי שאני אסייע למשפחות בניהול המשבר. על מנת להושיט את היד שהיתה חסרה בתקופת מחלתה של תמר – הקמתי בשנת 2009 את ארגון יד תמר!